מלאכת שלמה על משנה עדיות ז׳:ט׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה עדיות ז׳:ט׳
9 הֵעִיד רַבִּי נְחוּנְיָא בֶן גֻּדְגְּדָא עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט. וְעַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, וְאִם מֵתָה, בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ. וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בַבִּירָה, שֶׁיִּתֵּן אֶת דָּמָיו. וְעַל הַחַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת, מִפְּנֵי תִקּוּן הַמִּזְבֵּחַ:
פירוש מלאכת שלמה על משנה עדיות ז׳:ט׳
9 העיד ר' יוחנן בן גודגדא כצ"ל וכך היא שנויה בגיטין פ' הניזקין כולה מתניתין ורישא דמתניתין שנויה ג"כ בפ' חרש ביבמות:
10 שבנאו בבירה שיטיל את דמיו מפני תקנת השבים כך נראה שצ"ל ושכן גורס רעז"ל. אמנם הר"ר יהוסף ז"ל הגיה בפ' הניזקין שיתן את דמיו. ואיתה להאי בבא פ' מרובה בבא קמא דף ס"ו ובפרק הגוזל עצים בבא קמא דף צ"ה. וביד פ"ה דהלכות איסורי מזבח סימן ז' ובפ"א דהלכות גזילה ואבדה סימן ה':